יום שני, 23 בינואר 2012

טיול בתאילנד


ישראלי ממוצע שמסיים את שירותו הצבאי לא יכול להמשיך בחייו ללא טיול ארוך בחו"ל, לבד או עם חברים קרובים שרכש במהלך שירותו הצבאי. קיימים מספר יעדים בהם נהוג לבקר לאחר הצבא, אך אחד היעדים המועדפים והמומלצים ביותר לטיול, מרגיע ומפנק אחרי הצבא, הוא ביקור של מספר חודשים בתאילנד.

תאילנד היא אחת המדינות המבוקשות ביותר במזרח הרחוק. המידה משלבת מקדשים מפוארים, נוף פראי, איים אקזוטיים, אוכל אותנטי וטעים, היסטוריה ותרבות עתיקה ועשירה. תיירים רבים מכל מרחבי העולם ומישראל בפרט מבקרים בה. וזאת אולי מכיוון שהיא מספקת לתיירים עולם מרתק, רווי הרפתקאות, תענוגות ואווירת חופש. בתאילנד ניתן למצוא שילוב מעניין בין קידמה מערבית לתרבות עתיקה מאוד. צפון תאילנד מתאפיינת בטבע ונופים מרהיבים (הרים ויערות). לעומת זאת, בדרום המדינה ניתן לבקר באיים המתאפיינים בחופים זהובים, עצי קוקוס, מי טורקיז ונוף טרופי. המקום דומה לגן עדן מלא בהנאה ופינוקים.

מה העונה המתאימה לטייל בתאילנד?
העונה הפחות מומלצת לטיול בתאילנד היא בין יולי לנובמבר (עונת המונסון). חודשים אלה מתאפיינים בגשמים רבים, העלולים להקשות ולהרוס את הטיול. מנגד, בעונה הזו אי אפשר לנחש מראש איך יתחיל ואיך יסתיים היום. קרי, הוא יכול להתחיל בממטרים כבדים ולהסתיים עם שמש מפנקת. לחילופין, היום יכול להתחיל בצורה נוחה ולהסתיים במבול.

העונה היבשה (נובמבר - יולי) מתחלק לשתי תתי עונות. העונה הקרירה – בחודשים נובמבר - פברואר. ועונה חמה – בחודשים מרץ – יוני. העונה הנוחה והמועדפת ביותר לטיול היא העונה הקרירה והיבשה. יחד עם זאת, גם בשתי העונות האחרות ניתן להנות מטיול לא רע במחיר נמוך יותר.

רמת המחירים
אומנם כרטיס הטיסה לא זול במיוחד, אך השהייה בתאילנד זולה מאוד. ניתן לחיות ולהנות ממגוון פינוקים במאות דולרים בחודש. לדוגמא, ניתן לאכול ארוחה טובה בכ-10 שקלים, לקבל מסאג' רגליים בכ-30 שקלים, לנסוע במונית בכ-10 שקלים. יש להדגיש שעלות הטיול תלויה מאוד באופי הטיול. כלומר, תרמילאים יבזבזו פחות כסף מתיירים שיבחרו להתאכסן במלון חמישה כוכבים עם פינוקים שונים.

יום שני, 2 בינואר 2012

יהודים בתפוצות


יהודים מאז ומתמיד חיו בכל רחבי העולם. הסיבה לכך הן ממשלות שונות שנידו את היהודים ואופי העיסוק (מוכרים, בנקאים ועוד). כיום חיים בחו"ל כשמונה מיליון יהודים, כאשר רובם נמצאים באמריקה. כמו כן, יש נציגות משמעותית של כשני מיליון יהודים המתגוררים בכל חלקי אירופה.

בפוסט זה נחקור את אחת השאלות שמעיינות את כל העולם -  למה יהודים בוחרים לחיות בגולה ולא לחיות בארץ הקודש - ישראל?

יש הטוענים שאין פסול לחיות בתפוצות ולהנות מביטחון ופרנסה טובה. יהודים אלה מאמינים שמצב הביטחוני בארץ מפחיד מאוד. המון פיגועים, חשד תמידי למלחמה שתמחק את ישראל או לפחות חלק גדול ממנה. בנוסף, הם מתפרסנים בצורה מכובדת ונהנים מתנאי מחיה ברמה גבוה מאוד. לכן, מבחינתם אין שום תמריץ לעלות ארצה.

אחרים טוענים שאין קשר בין אהבת ארץ ישראל וחיים בתפוצות. לתפיסתם, הם באים לבקר בארץ מדי פעם, הם מחנכים את הילדים שלהם לאהבת ישראל. מעבר לכך, ילידהם עולים ארצה לתקופות שונות ומתנדבים בשירות הלאומי ובצבא. חלקם אף משרתים ביחידות קרביות מובחרות. כלומר, הם תורמים בדרך שלהם ואין הכרח להיות תושב המדינה בשביל זה.

זרם נוסף מציג עמדה קצת שונה, הם טוענים שתפקידם לשמר את היהדות שבגולה ולכן הם נמצאים שם. קרי, תפקידם לשמר את הזהות היהודית ולא לתת ליהודי התפוצה להפוף לגוים. לטובת זה, הם מקימים בתי כנסת מפוארים ומקדישים את כל הזמן בלימוד תורה ומנהגי יהדות. המפורסמות שבהם הם חב"ד.

מעטים מביעים חרטה על כך שיושבים בגולה, אך מבחינה רגשית קשה להם לעזוב את ארץ מולדתם. לא פשוט לקום בוקר אחד ולעזוב את העיר בה נולדת, בה גדלת ובה יש לך המון חברים וקרובי משפחה. למעשה, צריך להיות אנשים מאוד אמיצים בשביל לעזוב את הכל ולעבור לארץ לא מוכרת (שלא הכל דבש שם). מעבר לכך, לעיתים קרובות הם לא יודעים עברית ולכן יהיה להם קשה למצוא פרנסה מכובדת.

לסיכום, יש סיבות רבות לחיים בגולה - כל אחד עם הסיבה שלו. החל מקושי רגשי, עובר דרך קושי כלכלי ועד חשש ביטחוני למשפחה. בפוסט זה לא אשפוט אף אחד מאחר שקשה לומר מי צודק ומי טועה. דבר אחד כן אומר, צריך לשמור על קשר הדוק עם התפוצות על מנת לשמר את זהותם ואת הקשר שלהם לישראל.

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

לעבוד בחו"ל


עשרות אלפי ישראלים עובדים בחו"ל. חלקם עוברים לגור שם עם המשפחה לתקופות ארוכות וחלקם משאירים את משפחתם בארץ ומגיעים לבקר כשמתאפשר להם. אומנם, ברוב המקרים ההכנסה בחו"ל גבוהה יותר מבארץ, אך האם זה שווה את זה? הרי עליכם לעזוב את הבית, את המשפחה ואת החברים ולעבור לגור במדינה זרה.

אלה שבעד
אנשים אשר בוחרים לעבוד בחו"ל מצדיקים את המעשה במספר דרכים. כאמור, העיקרי שבהם הוא הנושא הכלכלי. הם טוענים שעבודה בחו"ל מאפשרת להם להתפתח באופן כלכלי. כך שתוך מספר מצומצם של שנים הם יכולים לצבור הון אשר יאפשר להם חיים טובים יותר בארץ. לדעתם, האי נוחות הזמנית שווה את הכסף ואת החיים הטובים כאשר יחזרו לישראל.

סיבה נוספת בעד עבודה בחו"ל, קשורה להתפתחות מקצועית. במילים אחרות, הם מהרבה סיבות, לא מצליחים לממש את עצמם בארץ, באופן מקצועי. יכול להיות שהתחום הזה לא קיים כלל במדינה או שהוא מאוד מצומצם וקשה מאוד להתקדם בו. מצד שני, נופלת עליהם הזדמנות לעבוד במקצוע הנחשק, במשרה רצינית ובחברה מובילה בתחומה. אז למה לסרב להזדמנות חייהם?

כמו כן, שמעתי שחלק מהישראלים שנוסעים לחו"ל בשביל לגוון את החיים. פשוט נמאס להם לחיות באותו "חור" כל החיים ובא להם לראות עולם ולחוות תרבויות שונות. כך, במהלך שהותם בארץ זרה הם מטיילים ונצוברים חוויות חדשות. מעבר לכך, הם מם טוענים שזו הזדמנות טובה לילדם ללמוד שפה חדשה (בדרך כלל אנגלית).

אלה שנגד חו"ל
המתנגדים למעבר לחו"ל לצורכי עבודה, רואים את אותה התמונה רק במשקפיים אחרות. הם טוענים שעבודה בחו"ל פוגעת במערכת היחסים בין בני הזוג ובמשפחה כולה. בחלק מהמקרים טס רק בן זוג אחד וכל המשפחה נשארת בארץ. למרות שבן הזוג מנסה להגיע כל כמה חודשים לארץ, זה לא באמת יכול לעבוד במשך תקופה ארוכה. הימים והלילות ללא הפרטנר שבחרת לחיות יותר כל חייך, "עושים את העבודה". במוקדם או במאוחר מתחילים להתרחק אחד מהשני ובסופו של יום, אחד מבני הזוג מוצא לעצמו פרטנטר מהצד.

במקרים בהם כל המשפחה עוברת לחיות במדינה אחרת, על מנת שאחד מבני הזוג יוכל לעבוד במשרה הנחשקת, עדיין לא כולם מרוצים. גם אם לא מדברים על זה, בן הזוג השני מקריב המון בשביל הפרטנר שמצא עבודה בחו"ל. הוא מוותר על העבודה שלו בארץ ונאלץ לחפש עבודה חדשה במדינה שלא מכיר או לשבת בבית כל היום (לא באמת תענוג גדול). בנוסף, ילדים בגילאים שונים, מקבלים את זה בצורה שונה. קרי, ילדים בגיל בית הספר כנראה יעברו משברים מסויימים במהלך ההתאקלמות.

יום שני, 26 בדצמבר 2011

ביקור בצפת


כל פעם שיוצא לי לבקר בצפת, אני לומד המון דברים חדשים על יהדות ועל  היסטוריית העולם. צפת היא עיר מיוחדת מאוד. קשה לי להסביר את זה במילים אבל יש בה משהו שאין בערים אחרות. לאלה שמתקשים בגאוגרפיה, צפת ממוקמת בצפון המדינה ונחשבת לבירת גליל העליון. העיר בנויה על אזור הררי בגובה של 650 עד 925 מטר. למעשה, זו העיר הכי גבוהה במדינה שלנו. לאור העובדה שהעיר נמצאת בהרים ובגובה רב, רוב הזמן קר שם יותר משאר אזורי הארץ.

צפת נחשבת לאחת מארבעת ערי הקודש (ירושלים, חברון, טבריה וצפת). העיר עתיקה מאוד וכהוכחה לכך ניתן לראות בעיר מערות מתקופת הברונזה. מעבר לכך, העיר מוזכרת פעם אחת במקרא, בהקשר כיבוש עיר השייכת לשבט יהודה. בנוסף, בעיר הדויות רבות מתקופה הצלבנית, מהתקופה הממלוכית, מהתקופה העת'מאנית, מתקופת המנדט וממלחמת יום העצמאות.

העיר עברה המון תהפוכות במהלך קיומה. כיום העיר מורכבת מארבע שכונות – העיר העתיקה, שכונת כנען, שכונת קריית שרה (השכונה הכי גבוהה במדינה) ושיכון דרום. ביום הכרזת העצמאות, אוכלוסיית היהודים בעיר מנתה כ-2,500 איש וכיום מספר התושבים היהודים נאמד בכ-30,000 איש. רוב תושבי העיר דתיים ברמות שונות (למעט כוחות הביטחון הנמצאים באזור).

רוב הכנסתה של העיר היא מתיירות ישראלית ובינלאומית. נדמה שאין ישראלי או תייר שהגיע בטיול מאורגן ולא ביקרו בצפת. כמו כן, על פניו, תלימידים לא מקבלים תעודת בגרות בלי לבקר בעיר ותיירים לא מקבלים רשות לצאת מהארץ בלי לקנות מזכרת משם.

אפרופו מזכרות, לעיתים המוכרים מאבדים את הצפון, ומוכרים מזכרות שניתן לקנות בתל אביב ב-20 שקלים ב-30$. וכשאתה מנסה להביר להםשאתה לא תייר, הם לא מוכנים לשמוע. מה שעוד יותר מעניין, עשרות אלפי תיירים קונים את המזכרות הללו ומרוצים מאוד מהרכישה שביצעו.

למען האמת, יש סיבה טובה לבקר בצפת. העיר מלאה במלונות טובים, צימרים לצעירים, בתי כנסת עתיקים, גלריות אומנים וחנויות מזכרות ודברי אומנות מכל הסוגים. בימי שבת, המבקרים נוהגים להתארח בבתי כנסת עתיקים ובמיוחד בבית כנסת בסגנון "קרליבך" המשלב המון שימחה תוך כדי התפילה. כלומר, התפילה כוללת שירה וריקוד המאפשרים לכל אחד להתחבר בצורה קלה יותר לתפילה ולהרגיש את הביחד. אישית, אהבתי מאוד את סגנון התפילה הזה על פני נוסחים אחרים.

מעבר לכך, אזור צפת מלא בקברי צדיקים וביניהם – בניהו בן יהודיע, האר"י הקדוש, רבי נחום איש גמזו הושע בן בארי, רבי יוסף קארו ואחרים. אנשים אשר מאמינים בכוחם ובקודשם של הצדיקים הקבורים, מקיימים סביב קברי צדיקים עלייה לרגל ובקשת משאלות כגון זיווג, בריאות, ילדים ופרנסה. כל אחד במה שהוא מאמין, אך אני מכיר כמה צדיקים שביקשו פרנסה וזה לא כל כך עזר להם.

יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

הקשר שלי לסוסים


מילדותי אהבתי מאוד חיות. מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי מביא הבייתה כל חיה שהייתי מוצא ברחוב. מסכנה אמא שלי. היא הייתה צריכה לעזור לי לטפל בהם, לנקות אותם, להאכיל אותם ובחלק גדול מהמקרים לנסוע לצער בעלי חיים ולהחזיר אותם. לא היה לנו חצר ולכן לא יכולנו להרשות לעצמנו שהבית שלנו יהפוך לחווה אחת גדולה. אך מכל החיות, מאז ומתמיד הייתי חובב גדול של סוסים.

רוב האנשים רואים סוסים ולא באמת מתרגשים מזה. אני מתכוון לא מתרגשים כמו שאני מתרגש. ישראלים רבים אוהבים לבלות שעות ארוכות בצפיית במשחק כדורגל, ואני תמיד העדפתי לראות תחרויות סוסים. לא יודע אם אתם יודעים אבל יש כמה סוגי תחרויות ולא רק מרוצי סוסים להם אנו רגילים מסרטי הוליווד.

למעשה, הרכיבה מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות. רכיבה מערבית (ווסטרן) ורכיבה אנגלית (אינגליש). בתחרויות רכיבה מערביות שמים דגש על הכח ובוחנים בעיקר את רמת אילוף הסוס. לעומת זאת, תחרויות רכיבה אנגליות הרבה יותר אלגנטיות (הרבה יותר אומנותי) והשופטים בוחנים את העבודה המשותפת בין הרוכב לסוס.

אבל לא על זה רציתי לספר. אז חוץ מזה שאהבתי לצפות בתחרויות סוסים, לקחתי שיעורי רכיבה על סוסים במרכז לסוסים לרחוק מהבית. שיעורי רכיבה על סוסים מעט יקרים ולכן נאלצתי, אחרי בית הספר, לעבוד במהלך השבוע בפאב (ארחיב על כך בפוסט אחר). מה שבטוח, זה היה שווה את הכסף.

אתם פשוט לא מבינים איזה תענוג זה להתעסק עם סוסים. עבודה עם סוסים מרגיעה מאוד. אני לא יודע להסביר למה. אולי בגלל האוויר הצח או האנרגיות החיוביות שיש להם, אבל כל פעם שביקרתי בחוות סוסים, הייתי מתמלא באנרגיות חדשות. למען האמת, זה לא רק אני, בארץ יש אלפי אנשים שבאים לטפל בכל מיני בעיות פיזיות, מנטליות ונפשיות בעזרת סוסים.

כל פעם הייתי מגיע לחווה, הייתי מנקה את הסוס, מנקה את האורווה, שם את כל הציוד על הסוס ויוצא לטיול רכוב בחיק הטבע. ההרגשה בזמן הרכיבה כל כך טובה שקשה לתאר. אתה יושב על חיה ששוקלת קרוב לטונה ויכולה להגיע בקלות למהירות של 40 קמ"ש. יתרה מזאת, הרכיבה על סוס היא הרבה יותר מסתם ישיבה על אוכף. על הרוכב להשתלב בתנועות גופו של הסוס, אחרת הסוס לא יוכל להתקדם והרכיבה תכאיב הן לרוכב והן לסוס.

סוד קטן. בגיל ההתבגרות, כשהייתי מכיר בחורה חדשה ורציתי להרשים אותה, הייתי מביא אותה ל"מגרש שלי". הייתי יוצא איתה לטיול רכוב לאורך החוף ולוקח איתנו כמה פינוקים. ותאמינו או לא, אף בחורה לא הצלחיה לעמוד בזה (נו טוב, הבאתי רק שתי בחורות). אבל זה לא העיקר. מה שמעניין הוא שאחרי צבא יצאתי לטיול סוסים מטורף בחו"ל. אספר עליו בפוסטים הבאים.

יום שני, 19 בדצמבר 2011

ישראלי אמיתי לא נשאר במקום אחד!

ישראלי ממוצע מוולה את רב חייו בתנוע. ישראלי אמיתי לא יכול לשבת במקום לאורך זמן. אולי המנטליות או אולי החיים שלנו, גורמים לישראלי ממוצע לעבור ממקום למקום ולטייל בארץ ובעולם. בפוסט זה ננסה להבין מה גורם לישראלי לשמור על תואר הכבוד "האדם הנודד".

זה מתחיל מטיולים עם חברים בגיל ההתבגרות. כמה פעימים בשנה מתקימים פסטיבלים שונים במקומות הכי נידחים בארץ ומצילחים לאסוף עשרות אלפי בני נוער כל פעם מחדש. בבית משעמם ויש הזדמנות נגישה לחגוג, לראות הופעה של אומנים מוכרים ולהכיר בחורים ובחורות. בנוסף, עוד מעט צבא אז חייבים לעשות משהו כיפי לפני.

בשירות הצבאי זה ממשיך ואף תופס תאוצה - טירונות, הכרשורות מקצועיות וחיפוש אחר תפקיד נחשק וכתוצאה מכך מעבר מבסיס אחד לבסיס אחר. ואם כבר חוזרים הביתה, למה לשרוף את הזמן עד שיש הזדמנות לעשות משהו? חייבים לנסוע לצימר, מסיבת טבע, חו"ל קצר, שייט וכו'.

אחרי הצבא רוב המשתחררים טסים לחו"ל למספר חודשים. חלק נוסעים להודו, חלק לתאילנד, ארה"ב, דרום אמריקה, אירופה וכו'. אך גם אחרי חו"ל אנו לא נרגעים. הרי מי רוצה ללמוד במכללה ליד הבית, אם אפשר לגחיות במעונות או בדירה שכורה עם חמישה שותפים וללמוד רחוק מהבית? המקצוע שרצינו היה דווקא במוסד אקמי שנמצא בצד שני של המדינה או כי הוא נחשב למוסד האקדמי הכי טוב בתחום שאנו מעוניינים.

מה שמעניין הוא שישראלים לא מתעייפים מנדידה - אחרי הלימודים אנו לא עוצרים. הרי מצאנו עבודה מצויינת בקצה השני של הארץ או אולי בקצה השני של העולם (זה לא באמת מפריע לנו). מי יוותר על כמה שנות עבודה בחו"ל? הרי זו הזדמנות מצויינת לראות עולם, להרוויח כסף, להכיר אנשים, להכיר תרבויות וללמוד שפה חדשה. כמו כן, אם במקרה נקבל דרקון זר, אנו כבר נמצא לו שימוש. לא משנה עם ישראלי נשואי או אם יש ילדים, העיקר לטוס. הבן/בת זוג יסתדרו והילדים ילמדו אנגלית ("ותרבות").

ישראלים אשר לא שיחק להם הגורל גם לא פריירים. אולי קצת קשה כלכלית ונכון שיש משכתא וחשבונות. אבל איך יתכן שלא נטוס לפחות פעם בשנה לחו"ל לראות קצת עולם? הרי מגיע לנוע לנוח ולהירגע מכל הבלגן שעוטף אותנו כל השנה. אנחנו עובדים כמו חמורים, חיים תחת איום מתמיד ומוולים חודש מתוך שנה במילואים (אפרופו נודדים).

אם במהלך הפוסט היה נראה שאני מעביר ביקורת, אז אני לא. אני פשוט ניסיתי לתאר את עולמו של ישראלי ממוצע. אישית, אוהב מאוד לטייל בארץ המדהימה שלנו וגם לבקר בארצות שונות ברחבי העולם. במהלך חיי יצא לי לבקר בכמה מקומות מרתקים בארץ ובעולם. בבלוג הזה אחלוק איתכם את כל הסיפורים, הפדיחות והתובנות מהנדודים שלי.