מילדותי אהבתי מאוד חיות. מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי מביא הבייתה כל חיה שהייתי מוצא ברחוב. מסכנה אמא שלי. היא הייתה צריכה לעזור לי לטפל בהם, לנקות אותם, להאכיל אותם ובחלק גדול מהמקרים לנסוע לצער בעלי חיים ולהחזיר אותם. לא היה לנו חצר ולכן לא יכולנו להרשות לעצמנו שהבית שלנו יהפוך לחווה אחת גדולה. אך מכל החיות, מאז ומתמיד הייתי חובב גדול של סוסים.
רוב האנשים רואים סוסים ולא באמת מתרגשים מזה. אני מתכוון לא מתרגשים כמו שאני מתרגש. ישראלים רבים אוהבים לבלות שעות ארוכות בצפיית במשחק כדורגל, ואני תמיד העדפתי לראות תחרויות סוסים. לא יודע אם אתם יודעים אבל יש כמה סוגי תחרויות ולא רק מרוצי סוסים להם אנו רגילים מסרטי הוליווד.
למעשה, הרכיבה מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות. רכיבה מערבית (ווסטרן) ורכיבה אנגלית (אינגליש). בתחרויות רכיבה מערביות שמים דגש על הכח ובוחנים בעיקר את רמת אילוף הסוס. לעומת זאת, תחרויות רכיבה אנגליות הרבה יותר אלגנטיות (הרבה יותר אומנותי) והשופטים בוחנים את העבודה המשותפת בין הרוכב לסוס.
אבל לא על זה רציתי לספר. אז חוץ מזה שאהבתי לצפות בתחרויות סוסים, לקחתי שיעורי רכיבה על סוסים במרכז לסוסים לרחוק מהבית. שיעורי רכיבה על סוסים מעט יקרים ולכן נאלצתי, אחרי בית הספר, לעבוד במהלך השבוע בפאב (ארחיב על כך בפוסט אחר). מה שבטוח, זה היה שווה את הכסף.
אתם פשוט לא מבינים איזה תענוג זה להתעסק עם סוסים. עבודה עם סוסים מרגיעה מאוד. אני לא יודע להסביר למה. אולי בגלל האוויר הצח או האנרגיות החיוביות שיש להם, אבל כל פעם שביקרתי בחוות סוסים, הייתי מתמלא באנרגיות חדשות. למען האמת, זה לא רק אני, בארץ יש אלפי אנשים שבאים לטפל בכל מיני בעיות פיזיות, מנטליות ונפשיות בעזרת סוסים.
כל פעם הייתי מגיע לחווה, הייתי מנקה את הסוס, מנקה את האורווה, שם את כל הציוד על הסוס ויוצא לטיול רכוב בחיק הטבע. ההרגשה בזמן הרכיבה כל כך טובה שקשה לתאר. אתה יושב על חיה ששוקלת קרוב לטונה ויכולה להגיע בקלות למהירות של 40 קמ"ש. יתרה מזאת, הרכיבה על סוס היא הרבה יותר מסתם ישיבה על אוכף. על הרוכב להשתלב בתנועות גופו של הסוס, אחרת הסוס לא יוכל להתקדם והרכיבה תכאיב הן לרוכב והן לסוס.
סוד קטן. בגיל ההתבגרות, כשהייתי מכיר בחורה חדשה ורציתי להרשים אותה, הייתי מביא אותה ל"מגרש שלי". הייתי יוצא איתה לטיול רכוב לאורך החוף ולוקח איתנו כמה פינוקים. ותאמינו או לא, אף בחורה לא הצלחיה לעמוד בזה (נו טוב, הבאתי רק שתי בחורות). אבל זה לא העיקר. מה שמעניין הוא שאחרי צבא יצאתי לטיול סוסים מטורף בחו"ל. אספר עליו בפוסטים הבאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה