‏הצגת רשומות עם תוויות כיף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כיף. הצג את כל הרשומות

יום שני, 26 בדצמבר 2011

ביקור בצפת


כל פעם שיוצא לי לבקר בצפת, אני לומד המון דברים חדשים על יהדות ועל  היסטוריית העולם. צפת היא עיר מיוחדת מאוד. קשה לי להסביר את זה במילים אבל יש בה משהו שאין בערים אחרות. לאלה שמתקשים בגאוגרפיה, צפת ממוקמת בצפון המדינה ונחשבת לבירת גליל העליון. העיר בנויה על אזור הררי בגובה של 650 עד 925 מטר. למעשה, זו העיר הכי גבוהה במדינה שלנו. לאור העובדה שהעיר נמצאת בהרים ובגובה רב, רוב הזמן קר שם יותר משאר אזורי הארץ.

צפת נחשבת לאחת מארבעת ערי הקודש (ירושלים, חברון, טבריה וצפת). העיר עתיקה מאוד וכהוכחה לכך ניתן לראות בעיר מערות מתקופת הברונזה. מעבר לכך, העיר מוזכרת פעם אחת במקרא, בהקשר כיבוש עיר השייכת לשבט יהודה. בנוסף, בעיר הדויות רבות מתקופה הצלבנית, מהתקופה הממלוכית, מהתקופה העת'מאנית, מתקופת המנדט וממלחמת יום העצמאות.

העיר עברה המון תהפוכות במהלך קיומה. כיום העיר מורכבת מארבע שכונות – העיר העתיקה, שכונת כנען, שכונת קריית שרה (השכונה הכי גבוהה במדינה) ושיכון דרום. ביום הכרזת העצמאות, אוכלוסיית היהודים בעיר מנתה כ-2,500 איש וכיום מספר התושבים היהודים נאמד בכ-30,000 איש. רוב תושבי העיר דתיים ברמות שונות (למעט כוחות הביטחון הנמצאים באזור).

רוב הכנסתה של העיר היא מתיירות ישראלית ובינלאומית. נדמה שאין ישראלי או תייר שהגיע בטיול מאורגן ולא ביקרו בצפת. כמו כן, על פניו, תלימידים לא מקבלים תעודת בגרות בלי לבקר בעיר ותיירים לא מקבלים רשות לצאת מהארץ בלי לקנות מזכרת משם.

אפרופו מזכרות, לעיתים המוכרים מאבדים את הצפון, ומוכרים מזכרות שניתן לקנות בתל אביב ב-20 שקלים ב-30$. וכשאתה מנסה להביר להםשאתה לא תייר, הם לא מוכנים לשמוע. מה שעוד יותר מעניין, עשרות אלפי תיירים קונים את המזכרות הללו ומרוצים מאוד מהרכישה שביצעו.

למען האמת, יש סיבה טובה לבקר בצפת. העיר מלאה במלונות טובים, צימרים לצעירים, בתי כנסת עתיקים, גלריות אומנים וחנויות מזכרות ודברי אומנות מכל הסוגים. בימי שבת, המבקרים נוהגים להתארח בבתי כנסת עתיקים ובמיוחד בבית כנסת בסגנון "קרליבך" המשלב המון שימחה תוך כדי התפילה. כלומר, התפילה כוללת שירה וריקוד המאפשרים לכל אחד להתחבר בצורה קלה יותר לתפילה ולהרגיש את הביחד. אישית, אהבתי מאוד את סגנון התפילה הזה על פני נוסחים אחרים.

מעבר לכך, אזור צפת מלא בקברי צדיקים וביניהם – בניהו בן יהודיע, האר"י הקדוש, רבי נחום איש גמזו הושע בן בארי, רבי יוסף קארו ואחרים. אנשים אשר מאמינים בכוחם ובקודשם של הצדיקים הקבורים, מקיימים סביב קברי צדיקים עלייה לרגל ובקשת משאלות כגון זיווג, בריאות, ילדים ופרנסה. כל אחד במה שהוא מאמין, אך אני מכיר כמה צדיקים שביקשו פרנסה וזה לא כל כך עזר להם.

יום שני, 19 בדצמבר 2011

ישראלי אמיתי לא נשאר במקום אחד!

ישראלי ממוצע מוולה את רב חייו בתנוע. ישראלי אמיתי לא יכול לשבת במקום לאורך זמן. אולי המנטליות או אולי החיים שלנו, גורמים לישראלי ממוצע לעבור ממקום למקום ולטייל בארץ ובעולם. בפוסט זה ננסה להבין מה גורם לישראלי לשמור על תואר הכבוד "האדם הנודד".

זה מתחיל מטיולים עם חברים בגיל ההתבגרות. כמה פעימים בשנה מתקימים פסטיבלים שונים במקומות הכי נידחים בארץ ומצילחים לאסוף עשרות אלפי בני נוער כל פעם מחדש. בבית משעמם ויש הזדמנות נגישה לחגוג, לראות הופעה של אומנים מוכרים ולהכיר בחורים ובחורות. בנוסף, עוד מעט צבא אז חייבים לעשות משהו כיפי לפני.

בשירות הצבאי זה ממשיך ואף תופס תאוצה - טירונות, הכרשורות מקצועיות וחיפוש אחר תפקיד נחשק וכתוצאה מכך מעבר מבסיס אחד לבסיס אחר. ואם כבר חוזרים הביתה, למה לשרוף את הזמן עד שיש הזדמנות לעשות משהו? חייבים לנסוע לצימר, מסיבת טבע, חו"ל קצר, שייט וכו'.

אחרי הצבא רוב המשתחררים טסים לחו"ל למספר חודשים. חלק נוסעים להודו, חלק לתאילנד, ארה"ב, דרום אמריקה, אירופה וכו'. אך גם אחרי חו"ל אנו לא נרגעים. הרי מי רוצה ללמוד במכללה ליד הבית, אם אפשר לגחיות במעונות או בדירה שכורה עם חמישה שותפים וללמוד רחוק מהבית? המקצוע שרצינו היה דווקא במוסד אקמי שנמצא בצד שני של המדינה או כי הוא נחשב למוסד האקדמי הכי טוב בתחום שאנו מעוניינים.

מה שמעניין הוא שישראלים לא מתעייפים מנדידה - אחרי הלימודים אנו לא עוצרים. הרי מצאנו עבודה מצויינת בקצה השני של הארץ או אולי בקצה השני של העולם (זה לא באמת מפריע לנו). מי יוותר על כמה שנות עבודה בחו"ל? הרי זו הזדמנות מצויינת לראות עולם, להרוויח כסף, להכיר אנשים, להכיר תרבויות וללמוד שפה חדשה. כמו כן, אם במקרה נקבל דרקון זר, אנו כבר נמצא לו שימוש. לא משנה עם ישראלי נשואי או אם יש ילדים, העיקר לטוס. הבן/בת זוג יסתדרו והילדים ילמדו אנגלית ("ותרבות").

ישראלים אשר לא שיחק להם הגורל גם לא פריירים. אולי קצת קשה כלכלית ונכון שיש משכתא וחשבונות. אבל איך יתכן שלא נטוס לפחות פעם בשנה לחו"ל לראות קצת עולם? הרי מגיע לנוע לנוח ולהירגע מכל הבלגן שעוטף אותנו כל השנה. אנחנו עובדים כמו חמורים, חיים תחת איום מתמיד ומוולים חודש מתוך שנה במילואים (אפרופו נודדים).

אם במהלך הפוסט היה נראה שאני מעביר ביקורת, אז אני לא. אני פשוט ניסיתי לתאר את עולמו של ישראלי ממוצע. אישית, אוהב מאוד לטייל בארץ המדהימה שלנו וגם לבקר בארצות שונות ברחבי העולם. במהלך חיי יצא לי לבקר בכמה מקומות מרתקים בארץ ובעולם. בבלוג הזה אחלוק איתכם את כל הסיפורים, הפדיחות והתובנות מהנדודים שלי.